פולי-פולימרזה בציוד של דור הבא של סידורי (ngs)

פולי א פולימרזה(PAP) הוא פעולה אנזימטית מרכזית שאחראית על הוספת זנב פוליאיי לקצה 3' של מולקולות RNA. לפעולה זו תפקיד משמעותי ביציבות הכוללת, בהובלה ובתרגום של RNA. במסגרת NGS, עם זאת, PAP מאפשר את הוספת האוליגו A לדגימות ה-RNA לפני הרצפים כך שניתן להשיג נתונים באיכות גבוהה ממקורות RNA שונים.

החשיבות של הוספת זנב פוליאיי

ישנם יתרונות רבים הקשורים לשילוב של זנב פוליאיי ל-mRNA. ראשית, זנב A מסייע בשיפור היציבות של מולקולות RNA נגד פעילות ריבונוקלאז על ידי אקסונוקלאזים. שנית, לזנב פוליאיי יש תפקיד בהתחלת התרגום דרך קידום ההצמדה של ריבוזום ל-mRNA. במקרה של הכנות NGS, mRNA עם זנב פוליאיי יכול לשמש בקלות לניתוח ביטוי גנים ממוקד יותר יחד עם וריאציות של תעתיק מכיוון שהם יכולים להיות מועשרים באופן ספציפי.

 הכנת דגימות NGS

העבודות של NGS כוללות את הכנת דגימות ה-RNA שכוללות את הצעדים הבאים: תעתוק הפוך, בניית cDNA, והגברה. כמו כן, נפוץ להוסיף פוליאיי פולימראז במהלך סינתזת cDNA כדי לכלול זנב פוליאיי במולקולות cDNA הסופיות. שינוי זה הוא קריטי להגברת הספרייה ורצף מכיוון שהוא מגדיל את היעילות של הצעדים המעורבים בהכנת הספריות.

יישומים ב-RNA-Seq

PAP גם מאוד מועיל ביישומי ריצוף RNA (RNA-Seq) מכיוון שהוא מאפשר העשרה יעילה יותר של mRNA עם זנב פוליאי. זה עוזר ללכוד תמונה ברורה יותר של רמת הטרנסקריפטום של האורגניזם הנחקר. לכן, שיפור כזה יכול לעזור בקביעת גנים המובעים באופן שונה, אירועי חיתוך חלופי, או אפילו RNA שאינו מקודד. יתרה מכך, הכללת PAP בהכנות NGS מאפשרת להשיג נתונים מבטיחים יותר.

הוספת PAP בהכנות NGS יכולה לשפר מאוד את האיכות והדיוק של נתוני הריצוף. מה שיותר חשוב, ככל שהמחקר ממשיך להתקדם, החשיבות של PAP לאפשר למדענים לחקור את הטרנסקריפטום תישאר משמעותית.